דלג לתוכן

ביבי לא ידע

דרור פולג
דרור פולג
ביבי  לא ידע

איזה אסון. אחרי שלושים שנה של בנימין נתניהו, ישראלים ויהודים ברחבי העולם נמצאים בסכנה גדולה יותר משהיו זה 75 שנים. האיש שהכתיר את עצמו ל"מגן ישראל" ניווט את עמו לעברי פי פחת.

איך זה קרה? דרך שורה של טעויות אסטרטגיות.

נתניהו הקדיש את חייו לסיכול המדינה הפלסטינית. הוא האמין, לא בלי סיבה, שמדינה כזו תהווה בסיס להתקפות מתמידות נגד ישראל. לפיכך, הוא חשב שישראל צריכה לשאוף "לנהל" את הסכסוך ולא לפתור אותו.

אך בעת שביבי ניסה לערער את הלגיטימיות של מדינה פלסטינית, הוא ערער גם את הלגיטימיות של ישראל עצמה. מבקרי ישראל ברחבי העולם אינם מתמקדים עוד רק ב"כיבוש" של 1967. יותר ויותר, הם מפקפקים בזכותה של ישראל להתקיים.

רבים מהמבקרים האלה הם אנטישמים שמעולם לא נתנו לנו צ׳אנס. אבל רבים עוד יותר הם אנשים טובים שאינם בקיאים ברזי הסכסוך. בהביטם על הסכסוך הבלתי-נגמר הזה, הם תוהים  אם יש משהו דפוק מיסודו ברעיון של מדינה יהודית באמצע המזרח התיכון.

למרבה האירוניה, ככל שישראל משגשגת יותר, כך היא נראית כמו נטע זר באזור, וקשה יותר לעולם להזדהות עמה.

אבל נתניהו לא רק טעה בניהול הסכסוך, הוא גם כשל לראות ולהבין התפתחויות בחזיתות אחרות:

נתניהו טעה לגבי ארה״ב. אמריקה אינה חזקה או ששה אלי קרב כפי שהייתה, לפחות לא בכוחות בלי תמיכה בינלאומית. היא עדיין בעלת ברית אדירה, אך היא פועלת במסגרת של מגבלות חיצוניות ופנימיות, כולל יריבות ובריתות בינלאומיות חדשות, אינפלציה מתמשכת ורגישות למחירי הנפט העולמיים, קיטוב פוליטי, ושינויים דמוגרפיים.

נתניהו טעה לגבי סין. הוא עודד השקעות ונתן לסין גישה לטכנולוגיה ישראלית, השפעה על תשתית קריטית, ובסיס להשפעה על ראשי המשק והשלטון. בתמורה, הוא קיווה לקבל מעט כיסוי דיפלומטי ממעצמת-העל המתהווה. אבל סין היא לא הכוח הנדיב והפרגמטי שביבי חשב שהיא. היא שואפת להחריב את הסדר העולמי-אמריקאי ומתייחסת לצרכי הביטחון של ישראל כנזק אגבי. סין מספקת נשק, מימון, וגיבוי דיפלומטי לגרועים שבאויביה של ישראל, במיוחד לאיראן. היא גם תומכת ומאפשרת את המשך הפעילות הצבאית של רוסיה, מה שמאפשר, בין היתר, את התבססות גרורותיה של איראן בגבולה הצפוני של ישראל ומעבר.

נתניהו טעה לגבי רוסיה. למרות מאמציו הרבים להימנע מנקיטת עמדה ברורה נגד פלישת רוסיה לאוקראינה או להיענות לבקשת הנשיא זלנסקי לתמיכה צבאית, רוסיה עוינת את ישראל באופן פעיל ומשתפת פעולה באופן הדוק עם איראן.

נתניהו טעה לגבי שכנותיה של ישראל. מצרים, ירדן, סוריה, ולבנון נמצאות במצב של משבר מתמיד, כאשר ממשלותיהן מאוימות על-ידי לאומנים פלסטינים, פונדמנטליסטים אסלאמיים, או גם וגם. כל התלקחות של הסוגייה הפלסטינית מאיימת להפיל את המלוכה בירדן ולהחזיר את האחים המוסלמים לשלטון במצרים – ולהרחיב את החזית מול ישראל. נתניהו חשב שהוא יכול "לשלוט בלהבות"; הוא לא יכול.

נתניהו טעה לגבי העולם הערבי. בעוד שמנהיגים במדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין רואים בעין יפה נורמליזציה עם ישראל, דעת הקהל במדינות אלו, במקרה הטוב, חשדנית כלפיה. כל תקיפה ישראלית בקנה מידה גדול על ערים פלסטיניות - בין אם מוצדקת ובין אם לא - יכולה לעורר תסיסה שמרחיקה את המנהיגים הללו מישראל ואף מאיימת על הישרדותם הם. נתניהו הוביל את מנהיגי ערב להאמין שהפלסטינים הם נושא צדדי שניתן להתעלם ממנו. הוא טעה.

נתניהו טעה לגבי איראן. במשך שנים הוא טען בצדק שהיא מהווה את האיום הגדול ביותר על הישרדותה של ישראל. אבל בזמן שהוא מיקד את תשומת הלב על תוכנית הגרעין, הוא אפשר לאיראן לממן ולהכשיר צבאות של ממש לאורך גבולות ישראל ומחוצה לה -- בלבנון, סוריה, עזה, עיראק, ותימן. כעת, יכולת הפעולה של ישראל מוגבלת על ידי עשרות אלפי לוחמים מצוידים היטב ומאות אלפי טילים ומזל"טים קטלניים.

נתניהו טעה לגבי ישראל. הוא אפשר למיעוט גדול של חרדים להימנע משירות לאומי ולהרחיב מערכת חינוך שאינה מלמדת יכולות בסיסיות הדרושות בכלכלה מודרנית. הוא הזניח, הרחיק, והסית נגד מיעוט גדול עוד יותר של ערבים ישראלים, וחיבל בתקוותם להשתלב אי פעם באופן מלא בחברה. הוא גם פגע ביחסי ישראל עם מיליוני יהודים ברחבי העולם שאכפת להם מאוד מישראל, למרות שלא תמיד הסכימו עם מדיניותו.

נתניהו העצים את הימין המשיחי. הוא חשב שהוא יכול לרכב על נמר השנאה והגזענות ולשלוט בו, אבל עכשיו – הנמר שולט בו. כמה מהאנשים הקיצוניים והמסוכנים במדינה מופקדים כעת על משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים, וחלקים ממשרד הביטחון. ביבי עושה דברם ותלוי בקולות שלהם גם בכדי לנהל את המדינה וגם בכדי להימלט ממשפט.

במשך עשרות שנים הוא הסית, עורר מחלוקות, ושיסה ישראלים זה בזה. במוחו המעוות, הוא חשב שזה יחזק את המדינה.

נתניהו טעה לגבי הטכנולוגיה. הוא לא העריך נכונה את השפעת האינטרנט על דעת הקהל העולמית והמקומית. התקשורת החברתית מעצימה את אויביה של ישראל, מגבילה את בעלות בריתה, ומחלישה את הדיפלומטיה המסורתית שביבי כה מצטיין בה. עם הרשת, כמעט שני מיליארד מוסלמים הצטרפו לשיח העולמי. מנהיגים במערב ובעולם הערבי נתונים ללחץ עצום מצד בוחרים שמתנגדים לכל פעולה צבאית ישראלית, מוצדקת ככל שתהיה.

ובעולם שנשלט על ידי ציוצים וסרטונים קצרים, ישראל המשגשגת נראית כמו גוליית הרשע במלחמה נגד אזרחים ״תמימים״ ולוחמי גרילה. לאף אחד כבר אין סבלנות להתמודד עם המורכבות של מאבק ההישרדות היהודי. זה לא אומר שישראל לא יכולה יותר לפעול, אבל לפעולותיה יש מחיר גבוה יותר מאי פעם.

נתניהו טעה לגבי נתניהו. אל מול מגוון אישומים פליליים ובעיות בריאות מוצנעות, הוא חשב שהוא יכול להמשיך לנהל את המדינה, לחתור תחת שלטון החוק, לפזר מיליארדים למטרות חסרות תועלת, ולמנות מקורבים חסרי יכולות לתפקידי מפתח. הוא חשב שלמרות כל זה, הוא יוכל לשמור על בטחון אזרחי ישראל ולהקדיש את תשומת הלב הדרושה לסביבה המורכבת בה אנו חיים.

הוא לא יכל, הוא לא יכול, והוא חייב לפרוש מיד. ישראל מלאה באנשים מבריקים, בעלי כוונות טובות שיכולים להנהיג ולבנות מחדש את כל מה שהוא הרס.

ולא, כל זה לא פוטר את הפלסטינים מכל חטאיהם, כישלונותיהם, וטעויותיהם לאורך השנים. אבל הישראלים הם אדונים לגורלם ומגיע להם מנהיג שיכול לספק ביטחון ושלום אמיתיים. ויפה שעה אחת קודם. לֵךְ!


נ.ב.

יש לי מיזם חדש שתומך בפרויקטים ויחידים שפועלים להעמקת שיתוף הפעולה הכלכלי ברחבי המזה״ת. תעיפו מבט כאן